חינוך ילדים - השפעות חיצוניות חלק ז'
חינוך ילדים:מתוך הספר "עקרונות בחינוך ילדים" לרב אליהו רוט זצ"ל בספר בראשית פרק כה פסוק כב מספרת לנו התורה על רבקה אמנו ע"ה שאחרי שנים של עקרות נפקדה בפרי בטן, אבל הפסוק אומר "ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי". מדוע כל כך נבהלה? אז מה עם הילד קצת משתולל ברחם ומשחק שם קצת יותר מהרגיל?! עד כדי כך נבהלה עד שאמרה: למה אני מתאוה ומתפללת על הריון? רש"י הקדוש מביא דברי חכמינו ז"ל שכשהייתה רבקה עוברת על פתחי עבודה זרה, עשו מפרכס לצאת וכשהייתה עוברת על פתחי תורה, בתי כנסת ובתי מדרשות יעקב רץ ומפרכס לצאת והיא עדיין לא ידעה שיש שם תאומים, אלא חשבה שזה הריון של עובר אחד ואם כן איך זה שהוא מצד אחד נמשך לתורה, קדושה וכו' ומאידך גיסא הוא נמשך לעבוד עבודה זרה ולכן הסתפקה האם היה כדאי כל ההריון הזה. אולם בכל זאת,הרי מה הבעיה? גם אם נגיד שיש כאן עובר עם משיכה לרע, הרי מדובר כאן ביצחק אבינו ע"ה שידע לתת חינוך טוב ולהביא את הילד לדרך הנכונה ורבקה אמנו היא צדיקה גדולה והילד יגדל בבית אברהם אבינו וכולם ביחד יתמסרו לחינוכו של הילד הזה ומה כל הפחד והחשש מה יהא בסופו של ילד זה? ישנם הורים שטועים וחושבים שאם הילד קטן ורך עדיין, "הרחוב" לא כל כך משפיע עליו וחוץ מזה הוא עוד יגדל ואנו נעצב אותו, נחנך אותו, נתקן אותו וכו' וכו'. האם זה נכון? כל המחקרים שנעשו במשך עשרות שנים האחרונות בקרב פסיכולוגים, פסיכיאטרים ואנשי חינוך קובעים חד משמעית בצורה מחקרית אמפירית שהשנים הראשונות (יש הטוענים עד גיל שנתיים ויש הטוענים עד גיל 5) הן הגורליות לעיצוב נפש הילד ולחינוכו. השנים הראשונות גוזרות עליו אם הוא יהיה בעל בטחון וערך עצמי או לא. האם הוא ישתלב בחברה/בזוגיות/בקהילה/בהורות או לא ואיך ישתלב? מה דעת התורה הקדושה שנתנה בעניין זה הוראות ברורות (המחקרים ככל שמתקדמים הם כל הזמן מצמצמים את הפער בינם לבין התורה) בואו ונכנס לשיעור...
לצפייה בשיעור: